חפש
מומלצים
כללי
הזדהות / מאת גרנדמסטר דייויד חליוה
רונין נפגש איתי במטווח הישן כאשר הוא נעשן על חומת המגן דרומית לעיר בת-ים.
"אני יכול לראות מכאן את הכחול של הים!" שמעתי אותו אומר אי שם ממעל ואני מייד התאמצתי לטפס להיכן שהוא היה ישוב. חומה גבוהה זאת הייתה לפחות 12 עשר מטרים או יותר כך שאת תרגול הטיפוס יישמתי היטב בניסיונות רבים להצליח הכין שרונין הקדים אותי בהרבה.
משכתי את רגלי מן המעקה התחתון נזעק בציפורני המלטפות כל זיז באבן החלקה עד אשר הגעתי, לאחר מספר נפילות, לקישור שבין ענף עץ האורן לבין חומת המגן. משם כבר ראיתי אותו בברור יותר יושב על מחלצותיו כאשר נראה שכלום מן הרוח שהזיזה עלים וענפים לא משפיעה עליו. רק שערו נע קדימה ואחורה כממאן להסתדר ועיניו בהקו באור השמש אשר הגיחה מבין צללי העצים.
עוד נקודת אחיזה ומצאתי את עצמי כמרק פסיעה ממנו. התיישבתי בנחת רוח ובמן שביעות רצון כאשר אינני מעז להסתכל מהיכן טיפסתי וכיצד ארד. "האוויר הזה שמגיע מכוון הים ממלא אותי ורצוי שתדע לינוק ממנו גם אתה", אמר פתאום רונין והביט בי כממתין לאישור.
"אני עדיין מתאושש מהטיפוס כך שלא שמתי לב ממש לרוח ומהיכן היא מגיעה", השבתי בקצרה.
"לנשיבת הרוח ישנה הרבה חשיבות ובעיקר כאשר מתבקשת השאלה מכך", הוא התחיל להסביר.
"ישנם ארבע סוגי רוחות כפי שיש ארבע רוחות השמיים המספר ארבע הוא מס' רב עוצמה.
רוח המזרח:
היא הבריזה, רוח הבוקר היא מביאה תקווה וקצוות חיים היא מבשרת. כאשר היא מגיעה היא חודרת לכל דבר ולעיתים היא רכה ובלתי מורגשת ואילו לפעמים היא מציקה ומטרידה. הבריזה היא המזרח והבריזה באישיותה היא עליזה.
רוח הצפון:
היא הרוח הקשה, אשר היא יכולה להיות חמה או קרה וקרה וחמה גם יחד. זוהי רוח צהריים כשהיא מנשבת היא מלאת מרץ אך גם מוכת סנוורים. היא פורצת דלתות ומפילה קירות. על הלוחם להיות חזק כדי לטפל ברוח הקשה. באישיותה היא נמרצת, שתלטנית וחסרת סבלנות.
רוח המערב:
הרוח הקרה של אחר הצהריים, היא עגומה וקשה מנשוא. זוהי רוח שלעולם לא תניח לך בשלווה. היא תקרר אותך ותגרום לך לבכות אבל עם זאת יש בה עמקות כזאת שכדאי לחפשה. הרוח הקרה היא המערב. היא שרויה תמיד במרה שחורה והיא תמיד שקועה בהרהורים.
רוח הדרום:
לבסוף ישנה הרוח החמה, היא מחממת הכל והיא שומרת על הכל אשר נמצא מתחת לכנפיה. זוהי רוח לילה בשביל לוחמים ועוצמתה שלובה בחשיכה. הרוח החמה היא הדרום. תכונותיה: מאושרת, מופקרת וקופצנית.
מאחר וכווני רוח אלו הם קבועים ניתן תמיד להגדיר את הרוח המנשבת אליך ולפיכך גם לדעת להיזהר או לשמוח, ממש כמו הרוח המערבית הזאת אשר מתישה את העצים והענפים אך מחשלת את גופי כלוחם. אני מקווה שהצלחת להעלות את הקלסר העבה שלך עימך כי היום אנו הולכים ללמוד שיעור חשוב מאוד."
הכנסתי את ידי אל תוך הגק'ט ושלפתי אותו בהרגשת ביטחון.
"תמיד מוכן רונין!", השבתי נמרצות.
"טוב ויפה. אך לפני שתחליט להיות סופר עלייך להבין היום את המושג "הזדהות" וכאשר אני מדבר על הזדהות אינני מדבר על הרגשה של השתתפות בצערו, שמחתו, של אדם כלשהו. אינני מדבר על תמיכה בעצרת כזו או אחרת אלא ההזדהות עם התפקיד שלך בעולם הזה כבן אדם אנושי והן כלוחם.
ניתן לומר שהמחלה העיקרית של בני האדם היא "ההזדהות". כאשר אדם מזדהה עם תפקידו בעולם קשה לו מאוד לצאת מן הבועה אשר מקיפה אותו וסוגרת עליו ברמה דו ממידית. כל אחד מזוהה עם משהו מסביבתו. אחד מזוהה עם הטבע, שני עם המוסיקה, שלישי עם כלכלה עולמית וכך הלאה, למעשה אלו צורות יחסית פשוטות של הזדהות אך הכי קשה היא ההזדהות עם הגדרת "העצמי" ותפקידי בעולם.
אחד הדברים הקשים ביותר בעולם הנו לומר לאדם שחושב שהוא גוף כי הוא עצמו הינה יישות בלתי נפרדת מהיקום.
אנשים בעולם נוטים לומר בגדול איש לרעהו, אבל באופן אישי אינני מאמין שאיש מהם מאמין בכך, שהאדם הנו בסך הכל חיה ושכאשר אדם מת הוא נעלם. כמובן שזה חוצץ את יכולתך לאפשר לדברים לקרות.
האדם האמין בחיים נצחיים הרבה יותר משהאמין בהיותו חיה, מאח שהאדם הינו אנרגטי בו במידה בה הוא יכול לייצר אנרגיה וזו כל האנרגיה שתהיה לו אי פעם. לא אכפת לי כמה הוא אוכל, לא אכפת לי כמה חזק הוא מחשיב את עצמו, מסתובב ומפמפם משקולות.
ראיתי פעם איך אדם כבן ארבעים ששוקל בערך 110 קילו מרים רכב שהתהפך על הכביש מספיק כדי לשחרר ילד שרגלו נתקעה ודוחף אותו החוצה מתוך הרכב הבוער. בדיעבד הוא נראה כאדם שמעולם לא הרים משקולות בחייו. כמובן שאח"כ הוא נותר בהלם כשנשאל כיצד הצליח להרים את הרכב לבדו. למעשה הוא לא הבין שהוא פשוט הפיק מספיק אנרגיה באותו הרגע, התגבר על כל כך הרבה כוח משיכה והעיף כל כך הרבה תמונות במחשבתו מחוץ לחלון כך שהרכב התפוגג מן הכביש והתגשם מחדש מספיק גבוה ממקום ההתרסקות בכדי לאפשר לילד לחלץ את רגלו.
הספורטאים, שמופיעים וממשיכים להתקיים בחברה, הם למעשה ספורטאים די טובים. הם בני אדם די טובים כי הם משביחים את גופם כמו הלוחמים אבל בראש ובראשונה הם בני אדם ובהיותם שכאלה הם מסוגלים, כמובן, לייצר אנרגיה בכמות שתספיק להעצים את גופם. הם עושים כל מה שתוכל לחשוב עליו כדי להעלות את רמת תיאום האנרגיה שלהם בשביל לעמוד בצפיות הנדרשות מהם כספורטאים.
אתה למשל מתפקד כיחידת ייצור אנרגיה ולא יחידת ניתוב אנרגיה, כהגדרת אותם ספורטאים המנסים לנתב אנרגיה מיטבית לצורך שימוש מלא בתחומם (עבודה, תחרויות , מפגני נוכחות, ועוד). למעשה כיחידת יצור אנרגיה עליך לשים דגש זהיר מאד לעובדה שאתה יחידת תשומת לב מבינה. המיטב באנרגיה יהיה המיטב בהבנה והמיטב בהעברת הכמות המיטיבה דלת האנרגיה יהיה תלוי בהבנה מיטבית של החופש. למעשה "ההזדהות" היא מקור החולשה שלנו כבני אנוש מאחר שהיא מותירה אותנו נבערים כנגד עוצמתה של הרוח.
ניקח, למשל, תלמיד אשר נמצא בשיטת הנינג'יצו ומגיע לאימוני רוח. משך הימצאותו בטווח האימונים מקנה לו את הזכות לקחת חלק באימוני הרוח, והוא ממשיך כך לפעמים שנים, ומאידך גיסא הוא עדיין חושב שהוא באמת יוסי בן דוד סטודנט למחשבים אשר צריך למצוא את ייעודו בחיים, להתחתן, להביא ילדים, וכו'. עליי לציין כי שני המעמדים הללו דורשים התייחסות. השאלה הנצחית אשר למעשה מציבה את הלוחם במבחן הקשה ביותר בחייו היא האם הוא ידע מי הוא באמת בסופו של דבר?
ישנה הזיקה האנושית אשר מפעולותיה אנו צמחים וגדלים. העבודה מזינה את חיינו והיא מושתת בצורה כזאת שבלעדיה פשוט נהיה חסרי עניין ובטח נמות משעמום. האישה מזינה את חיינו המיניים, כלומר כל אדם והעדפתו המינית, וגם הקשר שלנו להתפתחות התא המשפחתי. החברה היא הקשר שלנו להיותינו חלק מהאינטגרל ובכך לקחת חלק בעולם הזה.
מתוך כך זהותנו מוכרת על סמך מי שאני מציגים את עצמנו, רופא, עו"ד מובטל וכו', ומזדהים בכך בעצמנו.
וישנה גם האמת אודותינו כבני אנוש והמסע לגילוי החשוב ביותר של חיינו.
מי אנחנו?
כלוחמים קל יותר לעבור את המסע הזה בכדי לפרוץ את המעטפת של הזהות השקרית. רבים נוטשים לאחר מסע ארוך ומייגע. הם אינם מסוגלים להתנער מין הזהות אשר הם נטלו על עצמם ומתוך ההתלהבות והקשר הממכר הזה לעולם האנושי הם נוטשים את דרך הרוח ונשארים בשיטה רק במצב הפיזי שלה לצורך שמירה על הכושר וכד'.
המאבק קשה פי שלוש לנשים. אישה נוטלת את הזהות שלה מיום התבגרותה המינית, למעשה הרבה תלמידות שהתחילו בתנופה עילאית להיות לוחמות מגיעות לרגע ההכרעה אשר בעצם בודק רק דבר אחד: את נאמנותם לרוח. מאחר והרוח מבקשת רק את הזהות האמיתית שלנו כבני אנוש אשר בוחרים לצאת אל החופש בשריון של לוחמים אנו נדרשים לעמוד באין ספור מבחנים. עבור האישה המבחנים הללו כוללים גם את יכולתה להיות קשוחה גם לצרכיה המיניים, המשיכה שלה להתבייתות מהירה, לצורך רבייה והקמת משפחה.
נכון שלבסוף אין מן הנמנע שתעשה כן אבל כאן טמון סוד הצלחת הלוחם.
מאחר שגם אני, כבעל משפחה עם אישה וילדים וקשר להורי ולחברי, יודע באמת כיצד לשמר את זהותי אינני מזדהה לגמרי עם אותו אדם שאני מציג המתפקד כבעל, בן, אב ובעל מקצוע כזה או אחר. אני, למעשה, יודע שכל זה דרוש לי בכדי להבטיח את הישרדותי המיידית.
ממש כשם שאני יודע שהלוחם מגיע לעולם הזה על מנת להשחיז את להביו, אך הוא גם יודע להסתיר אותם היטב למען איש לא ידע עד כמה הוא קשוח, וזה מה שלוחם חייב לעשות. ההזדהות שלו צריכה להיות מכוונת למסע עבור החופש. כנינג'ה הוא יכול להחליף מסיכות ולהיות חלק מכל תפאורה ולעולם לא לחשוף את זהותו האמיתית. כך הוא יכול לנוע בין עולם הצללים לבין המציאות היום יומית, וכפי שכבר אמרתי הרבה נכשלים בכך.
הכי מצחיק אותי זה התלמידות שמגיעות עם הגאווה והפנמיסטיות לטובת שוויון וכו', אני כמובן נותן לכל אחד צ'אנס ובוודאי שבוודאי לנשים, שהן מבחנו האמיתי לכל מורה להצליח בהכשרת קונואיצ'י, הן מתאמנות חזק, עוברות את מסכת האימונים הקשים והאמן לי שהם נותנות את הדם בדיוק כמוך. לבסוף הן אפילו מבקשות להיכנס לעולם הרוח, אשר מושך אותן בתחילה וגורם להם להבין כוח אמיתי ותחושת אנרגיה.
הרוח מוצאת בהן חוליה בלתי נפרדת ממעגל העוצמה ועל פי תנאי הלמידה מעגל הרוח השלם מרכיב ארבע נשים וחמישה גברים. כל אחד מהם מייצג כוח מלא של הקוג'י אין.
בכל תקופת חיים אחת יכול להיווצר מעגל רוח אחד ומכאן מגיע המרדף והצפייה להשלמת המעגל עבור כל מורה, אך אסור לכבול על תלמיד או תלמידה אימוני רוח. אלו אימונים הנעשים מתוך בחירה אישית ובזכות אי לכך שזירת האימונים של הרוח בתוך האימונים הפיזיים נעשית בהדרגה ורק לאחר שהרוח נתנה הסכמתה לכך, לכן תמיד יש לנסות ולטפח בנות עוצמה
(תלמידות רוח) לתת להם ידע שווה ולהכניס אותם ברזי הסודות של הכתבים העתיקים.
(תלמידות רוח) לתת להם ידע שווה ולהכניס אותם ברזי הסודות של הכתבים העתיקים.
לעיתים התפיסה הראשונית שלהם בעולם הרוח היא הרבה יותר מהירה משל כל גבר, אך אתה צריך לראות אותן כאשר הן מתאהבות. אם נכון לומר לגבר שכאשר הוא מאוהב אז השכל שלו במכנסיים אז יהיה זה נכון לומר על אישה שכאשר היא מאוהבת דמיונה מרקיע עד השמיים.
לצערי, ברגע שכזה הן פשוט מזדהות עמוקות עם מושא אהבתם והקשר הראשי שלהן להקמת המשפחה ומכאן ועד לתכנון החתונה הן אינן מפסיקות לשחזר ולתאר כל רגע נכסף במסע אל עבר היותן נשואות ובמסגרת משפחתית.
אך תמיד ישנן יוצאות מן הכלל ובחיי כבר יצא לי להכיר מספר נשים שהפליאו ביכולתן להחזיק בזהות האמיתית שלהם עד שאפילו אני כמעט שנפלתי בזהות השקרית שלהן, אי לכך עליך להבין ולשקוד היטב את עומקו של השיעור הזה הוא חשוב מכל שכן ההזדהות שלך עם מי שתבחר להיות תלווה אותך כל חייך ומעבר.
זהו אינו מאבק קל. עליי להבטיחך שיום אחד תמצא את עצמך בצומת הדרכים הזאת כפי שקרה לי ולקודמיי. כאשר תגיע לכך רוץ מיד למראה והבט בעיניך עמוק, עמוק, לעיתים התשובה משתקפת מעבר למבט הראשון והיא זאת שמשקפת את הווייתך בצורה האמיתית ביותר.
קשה מאוד לאדם להגיד לעצמו תמיד שהוא לא רק הבעל, האב, החבר ועוד. עוד יותר קשה לו להזכיר לעצמו את המסע הארוך והאישי שלו בלעדיהם כלוחם וזה לצערי מכשול ענק, אולי אחד הענקים שאי פעם עברת ושיהיה עליך לעבור לבדך ביום מן הימים כי רק אתה יכול להחליט לבסוף מי אתה.
הפלא נוכח סביבנו תמיד. בכל נקודה שהיא בזמן ובמקום ניתנת לנו האפשרות להיכנס אל מימד גבוה יותר. דרוש רק הטוהר המוליד שקט מוחלט, שיחרור מכבלי המלל והגאווה. לעולם לא לאבד את העשתונות, לחיות בענווה ולתור אחר הידע אשר נמצא בכל מקום.
בעבורי, הלוחם הוא אדם שהתעלה מעבר לגסותה הנבערת של האנושות. הוא מתעלה מעל צרכיו האישיים והולך בעקבות רצונו העז לזכור את עצמו לאורך הנצח. הלחימה עוזרת לו לשרוד ויכולת התימרון שלו מהווה גורם חשוב במציאת דרכו בחיים.
תגובות הגולשים (1 תגובות)
מאסטר