המורה והתלמיד / מאת מאסטר דיויד חליוה

 .

"המורה והתלמיד ."
בכל מסלול אומנותי , יהיה אשר יהיה ישנו קשר בלתי פוסק בין מורה לתלמיד.
האומנות נלמדת ומועברת על בסיס תורה , הן שבע"פ והן שבכתב.

התלמיד ניגש ללמוד ראשית דרכו בעקבות סקרונות והתלהבות בריאה, ולבסוף נשאר תודות לקשר העמוק שנוצר ומאחד בשלושה פרמטרים עיקריים.
התלמיד- המורה- התורה. {שיטת הלחימה, וכל אומנות אשר תהיה}

הקשר המשולש הזה יוצר המשכיות , והתחיבות של כלל הצדדים המעורבים בו להתמיד ולינוק ידע.
הידע מתורגם למיומנות, המיומנות מתורגמת ללמידת הוראה, וההוראה מתורגמת להדרכה, לא תיתכן אפשרות אחרת.
ככל שהתלמיד ירצה ללמוד , כך הוא ידע למצוא את הדרך להישאר בנתיב הידע, כלל שנתיב הידע יהיה ארוך, כך יוכל המורה להמשיך ולהוביל את התלמיד כברת דרך ארוכה.

זהו הרציונאל הטבעי של הדברים בכל אומנות שהיא ובאומנויות לחימה בפרט.

כשהתחלתי את מסעי הארוך בשיטת הנינג'טסו לעולם לא חשבתי שאהיה מורה , וברבות הימים גם מאסטר.
אני מסתכל על האימונים הרבים שעברתי ועל המורים הטובים שאימנו אותי , ואני יודע שהם האחראים הבלעדיים לעיצבוב גופי ונפשי.

הם גם אחראיים על הרצון והעוצמות האדירות שהצגתי במהלך השנים ,בהופעות,תחרויות,באימונים משולבים ,סמינרים, ובאמצעות הצלחת תלמידי ותלמידיהם.

אין ספק כי גם אם הדרך עצמה הייתה קשה מנשוא ולימים אלו רק מתעוררים נזקי פציעות העבר , עדיין המסע עצמו היה שווה בכל רגע עצוב ושמח כאחד.
שכן מורה על כל מעלותיו וחסרונותיו אינו יכול להבטיח מעבר למה שהתלמיד יכול להשיג בעצמו באמצעות עבודה קשה , אימונים מפרכים ומעל לכל אמונה בשיטה.

בשיטת הנינג'טסו , היחס בין התלמיד למורה חייב להיות על בסיס יצוק.
לפיכך בנויה חוקה כתובה המהווה מעין "חוזה התקשרות" בין התלמיד, למורה, לשיטה.

החוקה אומנם עתיקן יומין ונראית מעט דורשנית ונוקשה ,אבל ייעודה האמיתי הוא להזכיר לתלמיד ולמורה שהשיטה היא מעל לכל.
מאחר ואימוני הנינג'טסו אינם אימונים של מה בכך , מעבר לתכנים הפיזיים , ישנם תכנים רוחניים גבוהים הרבה יותר ודורשניים הרבה מעבר למה שהתלמיד יוכל לתאר.
לפיכך השגחת המורה נדרשת לאורך כל צעד ושעל בדרך.

משמעת עצמית היא כלל ראשון ואחרון המתחייב מכל תלמיד ותלמיד , על התלמיד לכבד את הערכים אשר לשמם הוא התחייב מלכתחילה.
וברמה הזאת גם על המורה לתת דוגמא אישית בפני המורה שלו וכך הלאה....

אחרי המשמעת העצמית מגיע הכבוד למורה , לקבוצה , ולדוגו. {מקום האימון}
נכון שישנם אנשים שאינם מקורצים להמשיך באימונים , דבר זה מתגלה בשלב מסוים , והרמז הראשון בדרך כלל יהיה חוסר מתן כבוד.
לאחר מכן יתווספו סימנים נוספים , עד אשר התלמיד יגיע להכרעה אישית בעצמו כי דרכו בשיטה הסתיימה וכך בשקט בשקט , יודעת השיטה כיצד לדלל את תלמידיה.
ולהשאיר את אלו הזקוקים לה והרוצים בה באמת.

לאחרונה פגשתי בנצר לסמוראים , אדם שזכה לכבוד אמיתי כשוגון ביפן .
מהשיחות הרבות בינינו למדנו כי יש לנו הרבה מהמשותף , בעיקר בנושא הכבוד , המשמעת , וכיצד לאורך השנים הצלחנו לשמר את רצוננו לדבוק בשיטה.
כל אחד בשיטה שלו , אבל בעוד הוא חי עכשר שנים ביפן ע"פ אמת הכבוד והאתיקה הקשה שהונהגה במסדר הסמוראים.
אני עברתי את אותה חוויה כאן בישראל.
מה שאומר שלא צריך לחיות בחווה כדי להיות איכר , מספיק שאתה קורע את התחת כדי להיות אחד כזה.

להבדיל מהשיטות הנהוגות ביפן ע"פ דרך הבושידו להדרכת תלמידים ולהקשחת נושא המשמעת .
אני מאמין שיש לתת לכל לתלמיד את ההזדמנות להבין את טעויותיו ולנסות לתקן אותם במעוד מועד.
אחרי הכל איש לא רוצה להתחיל את המסע לכיוון האוורסט ואז להחליט שהוא חוזר לחרמון.
בעיני כל תלמיד אשר בחר ללכת בעקבות הידע העצום של שיטת הנינג'טסו , יש לדאוג ולהעביר לו את כל הכלים הנדרשים לכך.
כמובן שבמסגרת אימון מתאימה וע"פ דרישות הסילבוס.

חשוב שאציין במאמר זה כי כל המדריכים שהעונקו להם מטעמי חגורה שחורה , ראויים לכל תלמיד שיילך בעבקות משנתם. {תורתם}
הם הוכיחו נאמנות, כבוד, בקיאות בידע , וזכו לקבל את ברכתי ואת ברכת השיטה להמשיך את מעגל הידע ולהרחיב אותו.

וחשוב גם שאדגיש כי ישנה ההרכיה ברורה וחדה בשיטה , כמו בכל מפעל ראוי , וצריך לכבד זאת ולדעת זאת בכל רגע נתון.
מאחר ובבוא הימים גם אתם המדריכים לעתיד תדרשו זאת וגם תקבלו זאת מתלמידיכם.

באמצעות התלמידים שעובדים איתי אישית , אני למד כי המוטיבציה החזקה ורוח הלחימה שלהם חזקה הרבה יותר ממה שחשבתי.
וכי השילוב שלהם במעגל הלמידה הקבוצתית תהיה טובה לשני הצדדים.

והמסר שלי למורים שביניכם הוא , שלעולם אל תתאכזבו מתלמידים נוטשים כאלה או אחרים.
חוק החיים מלמד אותנו תמיד שלכל אדם יש מחליף , לא משנה באם הוא מורה או תלמיד, השיטה היא זאת שתהיה קיימת לנצח.
והיא זאת שתקבע לבסוף מי יוביל אותה לדור הבא.


לסיום ,

אני כולי תקווה שהנושא החשוב יתרום הן למורים והן לתלמידים בשיטה.

זיכרו כי אין תחליף לרציונאל .

בכבוד רב,

מאסטר דיויד חליוה.