אקופונקטורה - דיקור במחטים / מאת ד"ר רפי יוסף

ד"ר רפי יוסף

שיטת טיפול זו מקורה בסין לפני כ- 5000 שנה . המסורת מספרת על חיילים שנפגעו מחיצים באזורים שונים בגופם והחלימו ממחלות שונות. הטיפול מתבצע על ידי החדרת המחט אל נקודות מסוימות בגוף.

המחטים המשמשות לדיקור עשויות מפלדת אל חלד מעובדת. בסין משמשים בשיטה זו כאמצעי הרדמה בניתוחים .

מערכות איבר מתקשרות זו לזו דרך רשת סמויה של תעלות המעבירות צ"י ודם. הצ"י זורם לאורך הגוף בתנועה מתמדת בדומה לתנועת המים בערוצי הנחל. תעלות אלה מתרוקנות זו לתוך זו. מצטלבות ויש להם זרמים תת קרקעיים וזרמים עיליים. והן מתקשרות את חלקי הפנים של הגוף עם חלקיו החיצוניים.

נקודות דיקור ממוקמות על שקערוריות זעירות על העור. הקרויות "שערים" את הגישה למחזוריות הפנימית של צ"י ודם ניתן להשיג דרך נקודות הדיקור. מחטים מוצקות. מעוקרות. עשויות פלדת אל חלד. חודרות אל התעלות. מפעילות או מעכבות את הזרימה של צ"י ודם 14 שבילים עיקריים חוצים את הגוף מן הקודקוד ועד לקצה האצבעות והבהונות. הרבה נקודות דיקור עיקריות ממוקמות מתחת למרפק ולברך- מקום שבו משנה הצ"י את קוטביותו מיין לינג ואוסף כוח תוך כדי תנועתו מן הגפיים לעבר הליבה. גירויין של נקודות אלה מפעיל השפעה עמוקה על שיווי המשקל של היצור החי כשלם.

הדיקור מפריע ומשבש דפוסים של מחלה על ידי הסרת גודש והזרמת צ"י לדוגמא: פעימה תחושה חמה ומלאה בראש. המלווה בקור בידיים וברגליים רומזת שיש עודף צ"י בראש ומחסור בגפיים. באמצעות גירוי בידיים וברגליים
מסולקים צ"י ודם דחוסים מהראש ומופצים מחדש בכל הגוף כולו. כתוצאה מכך כאב הראש נסוג ותחושה נוחה של חום וקשר מתפשטת בגוף.

הדיקור יעיל ביותר כאשר הפרעות תפקודיות עדיין לא התפתחו לפגמים אורגניים או מבניים. כאבי-ראש מיגרניים הם יותר מגיבים לטיפול מאשר כאב שנגרם עקב מאמץ במוח.

בניסויים נוירו פיסיולוגיים הוכח. שהדיקור משנה את התמסורת של דחפים עצביים בין חוט השדרה והמוח. ויוצר את הבסיס של מה שאנו מכירים כתיאוריות "שער הבקרה" תיאוריה זו מניחה שפעולת סיבי הכאב בחוט השדרה נחסמת על ידי הדיקור- ידוע גם כפעולה המגרה את שחרור החומרים האנדוגניים דמויי המורפין. הקרויים אנדורפינים. שהם הורמוני מוח שהגוף מייצר כתגובה למתח. שחרורם במהלך מאמץ של ריצה או שחייה מסביר את מה שמתייחסים אליו כ"תחושת העילאות של הרץ או השחיין" אנדורפינים משרים גם תחושת רווחה עילאית של בריאות.

היפותזות עצביות והורמונאליות מתארות כיצד הדיקור מפחית כאב אך הן אינן מסבירות כראוי את השפעותיו המרפאות המנוגדות. ניסויים אחרים כולל ניתוח המסתיים בדיקור. הראו שהדיקור לא רק שמעכב כאב אלא גם משפיע ישירות על המיקרוסירקולציה ההיקפית. על קצב ונפח הלמות הלב. על לחץ הדם. על רמות של אימונוגלובלינים במחזור הדם. על ניעות קיבתית –מעית. על הפרשה של חומצה מימן-כלורית ועל ייצור תאי הדם הלבנים והאדומים.

נדמה שדיקור מכוונן את כל התהליכים הגופניים של היצור החי. כנראה באמצעות הפעלה של תפקוד הומיאוסטטי של מערכת העצבים העצמונית .

הרפואה הסינית לא שמה דגש על הסיבה לכך שהדיקור פועל אלא כיצד ומתי יש להשתמש בו.

דיקור הוא תהליך של הנעת צ"י במטרה להתגבר על המחסום ולחדש כך את זרימת הדם. להפחית כאב ולעודד ריפוי. הגישה המכניסטית של המדע הקונבנציונאלי מניחה. שהדיקור פועל על ידי דחיקת איתותי כאב לתוך מעגל עצבי מורכב.  במסגרת החשיבה ברוח הזמן על הרפואה הסינית. האקופונקטוריסט לעולם אינו מאבד את מראה השלם בעת שהוא מטפל בכל חלק שהוא.  הוא אחראי לכך שגירוי של אתר מקומי יהיה בעל השפעה כוללנית. וגירוי של מערך של מקומות יוכל להיות בעל תוצאות מסוימות.

הטיפול בפני השטח של הגפיים באמצעות מחטים משפיע על האיברים העמוקים. השוכנים בחזה ובבטן. ובד בבד נקודות על הבטן ישפיעו על הראש על הזרועות ועל הרגליים.

המרפא עושה הערכה אבחנתית המביאה בחשבון את הסימפטומים ואת הסימנים שמהם סבל החולה בעבר ואת אלה שהוא מתלונן עליהם בהווה. {עבר רפואי. עבר משפחתי. את הסביבה החברתית וטבעית. את אורך החיים.
עבודה והרגלים. מחשבות. רגשות. ומערכות יחסים.} והוא מוסיף אבחון של צבע הפנים והלשון ומישוש גופני של הגוף והדופק. המחטים חודרות בכל מקום שהוא לעומק של החל משבריר של סנטימטר אחד ועד למספר סנטימטרים. בהתאם לעובי הבשר והשריר באתר הנתון.

היות שהמחטים הן עדינות מאד. ההחדרה כמעט שאינה מלווה בכאב. תחושות כמו דגדוג. כבדות. כאב ולחץ לא רק שהן רגילות אלא שיש לשאוף להן. מפני שהן מצביעות על כך שהצ"י קיים ומתכנס. התחושות יכולות להופיע סביב נקודת הדיקור גם לאורך התעלה שנקודה זו מהווה חלק ממנה. לעיתים חשים אנשים את הצ"י נע באזורים מרוחקים מנקודת ההחדרה.

התגובה לטיפול היא אישית מאד. תחושת היסחפות תחושה חלומית של בריאות והירגעות הן תחושות רגילות. וכמוהן גם התחושה של התרוממות הרוח. במחט עצמה אין חשים. או שהיא מסבה תחושה של נקב קטן ומיד אחר כך חוסר תחושה. לאחר הדיקור חווים רוב האנשים רצון להמשיך ולנוח. אך גם הרצון להתעורר ולפעול מיד הוא רגיל.

המטפל שוקל גורמים רבים בעת שהוא בוחר נקודות מתאימות לטיפול. חלק מהגורמים הם:

1. התעלה הסמוכה ביותר למקום הבעיה.
2. נקודות הידועות כמועילות לתנאים מסוימים.
3. נקודות המשפיעות על תפקוד מסוים של מערכות איבר.
4. נקודות היוצרות הרמוניה בין האיברים השונים.

העיקרון המנחה הראשון הוא היחסים הטופוגרפיים בין התעלות ומקום הסימפטומים. בהתאם לכך הטיפול בגודש אפי יהיה על ידי שימוש בנקודה מקומית מחוץ לנחיר. { מעי גס 20 הנקראת ניחוח מקדם. והסתייעות במעי גס 4 הידועה בשם שער הצ"י העליון} נקודה מרוחקת הממוקמת בין האצבע המורה והאגודל. נקודה אחרונה זו נבחרת לסיוע. משום שהיא מפעילה השפעה גדולה על פלג הגוף העליון. בייחוד הפנים והצוואר. וכאן אנו מגיעים לעיקרון השני שלנו הנשען על היעילות של אתרים קלאסיים לטיפול בבעיות מסוימות.

אורכו ותדירותו של הטיפול משתנים מאחר שכל אדם מהווה חידה ייחודית אותה יש לפתור. כאשר הסימפטומים משתפרים נדרשים ביקורים מעטים יותר. השינויים שמטפל יכול להבחין בהם כוללים שיפור של הדופק ומראה הלשון. חיוניות ומתח העור והשרירים. בהירות ובוהק העניים. צלילות המחשבה והביטוי. לעתים יגיב הדופק באופן חיובי למדי לאחר הטיפול למרות שהחולה לא ישים לב להבדל. ולהפך ייתכן שיפור דרמתי במצב הסימפטומים מבלי שיחולו שינויים משמעותיים בדופק.

מחלות קלות כגון: הצטננות.כאבי-ראש הנובעים ממתח. מתחים ונקעים. המטופלים בשלבים המוקדמים. ניתן לפתור בטיפול אחד עד חמישה טיפולים.

הטיפול במחלות כרוניות יותר יכול להימשך מעל שישה חודשים והוא עשוי להתארך עד לשנתיים. הדיקור יכול להועיל גם לאנשים שלא ניתן לרפאם אבל ניתן להקל על מכאובם. { במקרים של מחלה סופנית} דיקור הוא טכניקה מעודנת וחזקה להכנסת שינוי שעשויה לעורר תגובות עזות וכן גם שינויי צורה הדרגתיים. כל אחד מבקש לעצמו ריפוי ללא שינוי. התאוששות ללא מאמץ.

המטפל הוא שאחראי ללמד את החולה וללמוד ממנו. והחולה מחויב לחקור את נקודות המבט וההצעות החדשות שהרופא פורש בפניו.

הדיקור יכול לטפל בהפרעות של צ'י ודם ובבעיות של מערכת העיכול והתעלות הקשורות אליהן. הדיקור יכול להועיל במקרים שבהם יש צורך לסלק התמכרויות כמו: ההתמכרות לסוכר. לקפה. לסיגריות. לקוקאין. ולאלכוהול.
לסייע במקרים של התאוששות לאחר ניתוח. סימני הזדקנות. וחסינות מופחתת.

ארגון הבריאות הבינלאומי ערך רשימה של מצבים בהם הדיקור הוא אמצעי מתאים לטיפול:

1. דלקות: הצטננות ושפעת.דלקת הסימפונות. דלקת הכבד.
2. מצבים שריריים שלדיים ועצביים: שיגרון. כאב עצבים. סכיאטיקה. כאבי גב.
3. מצבים פנימיים: לחץ דם גבוה. כיבים. דלקת המעי הגס. קשיי עיכול. טחורים. שלשול. עצירות. סוכרת. תת סוכר בדם.
4. מצבים רגשיים ונפשיים: חרדה. דיכאון. מתח. נדודי שינה.
5. מצבים של העור: גרב. חטטת. שלבקת.
6. עניים אף אוזן וגרון: חירשות. צלצולים באוזניים. ראייה לקויה. סחרחורת. גרון כואב. קדחת השחת.
7. איברי המין והרבייה: אין אונות. אי פוריות. תסמונת טרום ווסת. דלקת האגן הקטן. ווסת לא סדירה או עוויתות.

שיטות שונות של תמרון המחט משפיעות על הטיפול. תלוי אם העניין הוא לגבש צ"י או לפזרו. להאיץ או להאט את מהלכו.

שיטות אחרות מגרות נקודות דיקור מבלי להחדיר את המחטים. טכניקה אחת הקרויה "מוקסה" מנצלת את החום הממוקד הנוצר על ידי הבערת מוקסה {עלים מיובשים ודחוסים של לענה סינית} לאמצי זה יש יכולת להשפיע בחוזקה על הגוף והוא מתאים במיוחד למצבים קיצוניים של מחסור או קור. מוקסה היא שיטה של הגדלת צ"י המנוצלת במצבי חירום למניעת הבריחה של כוח החיים. השימוש בכוסות רוח הנשענים על יניקת האוויר הוא טכניקה המזרזת את הדם מפזרת רוח. חום. ורטיבות. בשיטה זו ניתן לעזור במקרים של פגיעה בשרירים. גודש חמור בסימפונות. כאב מפרקים וכאב ראש.

משוב אישי הוא אמצעי שניתן להיעזר בו לאיתור נקודת הדיקור ומציאת הרמה המתאימה של הגירוי. היות שהנקודות התגובתיות ביותר הן עדינות או רגישות כאשר לוחצים עליהן. הדבר יכול לסייע לנו לקבוע את מיקומן. אם הלחץ מכאיב. הוא צריך להסב "כאב טוב" אם לא ניתן לחוש במידה קלה של כאב כנראה שהלחץ אינו חזק דיו.
בדרך כלל עליכם להשתמש באצבע שאין לה ציפורן ארוכה או בפרק האצבע של האצבע המורה. וללחוץ בחוזקה תוך סיבוב במעגל מצומצם. במקום בו יש מעט בשר. כמו על האצבעות או על אצבעות הרגליים.
גירוי של נקודה אחת יכול להתקיים משך שלושים שניות. חמש דקות או להימשך לאורך עשרים דקות בסדרות בנות דקה אחת. שביניהן יש מנוחה.

המרידיאנים
המרידיאנים הינם מסלולים הנושאים עימם צ"י דם ונוזלים לכל פינות הגוף הם מהווים חלקי חיבור בין כל חלקי גוף האדם. האיברים. הפתחים. העור. השיער. הגידים. השרירים. העצמות וכל שאר הרקמות. כולם מסתמכים על קשר דרך המרידיאנים הראשיים סימטריים. והינם דומים ושונים. בהתאם למבנה הגוף ובהתאם לאיזון האנרגטי יין-ינג
מרידיאני ה-יין נעים בחלק הפנימי של הגפיים ולאורך הבטן והחזה. ומרידיאני ה-ינג נעים בחלק החיצוני של הגפיים ולאורך הישבן והגב. כל המרידיאנים קשורים יחדיו ומאפשרים לצ"י ודם נוזלי לנוע בכל הגוף.

נקודות הדיקור שואבות את תיפקודן מ:

1.מיקום הנקודה
2. השפעה איזורית
3. השפעת המרידיאן על תפקוד הנקודה
5. נסיון מעשי.

נקודות הדיקור נמצאות בדרך כלל בשקעים. בשרירים. בעצמות או במפרקים ובדרך כלל הן רגישות למגע. כדי לעזור במציאת הנקודות אנו משתמשים במונחים משפת האנטומיה ובמידת מרחק יחסית הנקראת –צון. חלקי הגוף
מתחלקים למידות צון שונות ונקודות רבות מוסברות על פי מרחקן אחת מהשנייה. או מרחקן ממפרק מסוים.
מציאת נקודות הדיקור דורשת רגישות הנרכשת על ידי ניסיון בלבד. ובמובן זה אקופונקטורה היא שילוב של אומנות ומדע.

שמות של מרידיאנים ראשיים.

1-ht- מרידיאן הלב- heart
2.-pc- מרידיאן מעטפת הלב- pericardium
3.—lu-מרידיאן הריאות- lung
4.-li-מרידיאן המעי הגס- large intestine
5.--twמרידיאן המחמם המשולש- triple warmer
6.-si-מרידיאן המעי הדק- small intestin
7.--spמרידיאן הטחול-spleen
8. --livמרידיאן הכבד-liver
9. –kid-מרידיאן הכליות- kidney
10.-st- מרידיאן הקיבה-stomach
11.-gb- מרידיאן כיס המרה-gall bladder
12.-bl-מרידיאן שלפוחית השתן-bladder
13-מרידיאן ה-cv-conception vessel

כיוון שעוררות וחיזוק נקודת דיקור מניעה צ"י ודם לאזור המקומי מיידית כל נקודה מטפלת בבעיות המקומיות שבסביבתה.

כיצד לאתר את הנקודות
נקודות דיקור מאותרות על פי נקודות ציון מבניות. המרחק בין נקודות הציון נקבע על ידי מידה יחסית. המשתנה מאדם לאדם.הנקראת: "יחידת גוף". יחידת גוף אחת שקולה לרוחב המפרק השני של האגודל.
שלוש יחידות גוף שוקלות לרוחב ארבעה האצבעות האחרות המוחזקות יחדיו. בנוסף אזורים גדולים של הגוף כולל הגפיים. הבטן. החזה והראש. נמדדים על פי מספרים מפורשים של יחידות גוף בין נקודות ציון מבניות.
המרחק בין קפל המרפק וקפל פרק כף היד הוא שתים עשרה יחידות גוף. המרחק בין קפל הברך לעצם הקרסול החיצונית הוא שש עשרה יחידות גוף.-בין קפל הברך לעצם הקרסול הפנימית- חמש עשרה יחידות גוף.
בין עצם החיק לטבור- חמש יחידות גוף. ובין הטבור לגבול התחתחון של עצם החזה- שמונה יחידות גוף. את כל הנקודות ניתן לאתר על ידי התייחסות לתרשימים ולמפות הטופוגרפיות.