נינג'טסו לטף - הסבר על מתכונת החוג

שלום לכל ההורים!

אני פותח ברעיון קיים, אך לא ישים.

הפעם אני מסתכל דרך עיני בתי, החל מגיל שנתיים וחצי אני מדריך אותה ליציבה, תנועה ופקודות בסיסיות. היכולת של ילדים בגילאי שנתיים וחצי עד חמש לקלוט היא מדהימה, לכן יש מין החשיבות העליונה ביותר להעניק להם את האפשרות לקלוט, להגיב, ליצור ואף לבנות את עצמם בצורה הטובה ביותר.

אני רואה בנינג'טסו מענה מקורי ואמיתי לצרכים הראשוניים של ילדים בטווח הגילאים 3-5, באמצעות פיתוח יכולת חשיבה, הסתגלות ובניית ביטחון עצמי בנוסף לחיזוק שרירי הגוף, שימור הגמישות הטבעית של הגוף  והכשרה בתנועה .

הזדמנות מיוחדת לפתח את טווח הגילאים הזה אשר לא פעם נזנח.

בואו והצטרפו אלי להקמתו של הדור החדש 

הסבר קצר על הפעילות בחוג

בדומה ל"ג'מבוקיק" אשר משלב פיתוח תנועה מוטורי יחד עם אלמנטים הלקוחים מעולם הקראטה כגון משמעת, ביטחון עצמי, יציבות וריכוז, קיימת זיקה ישירה בין פיתוח היכולות המוטוריות מגילאי 3 ועד גיל 5 לעיצוב טכניקות ייחודיות מעולם הנינג'טסו. להבדיל מטכניקות כגון "קארטה" או "ג'ודו" בנינג'טסו ישנו דגש רב על בניית מכשולים עבור הילד החל מגיל 3 בהם הוא נדרש לפלס דרך מעבר ממחסום אל מקום פתוח, לדעת להגיב לגירויים שונים, לפתח ריכוז, קשב ואיזון תוך כדי פיתוח תנועה מוטורית והכל תחת מעקב של מדריך מוסמך בשיטת הנינג'טסו אשר מכתיב את הקצב ברמה כזאת שהשליטה תהיה תמיד על ידו העליונה.

מכיוון שגיל 3 עד חמש הוא גיל קשה מאוד להדרכה בגלל הסבלנות הקצרה של הילדים בגיל הזה, הגירויים הרבים שהסביבה מציבה להם ובלבולים שונים המסיחים את דעתם, התחלתי במהלך השנים לבנות מערך אימונים אשר יעורר ויפתח את חוסר הסבלנות שלהם והבלבול לחיקוי תנועתי על פי מודל ואת הצורך שלהם בביטוי תנועתי בהכוונה מוחשית על ידי ביצוע פעולות פשוטות ביחד איתם וחזרה מונוטונית הדרגתית.

גיליתי גם שעל ידי שימוש בטכניקות מסוימות בנינג'טסו ניתן לגרום לילד בגיל 3 ואילך להגיב להוראות כגון: קום, צא, קפוץ, התגלגל ועוד על בסיס פעולות משחק פשוטות עד מורכבות.

בהמשך נוצר מצב של בניית תרגיל ולימדת תנועה. הילדים למדו להמשיך מנקודה אחת לנקודה שנייה וכך הלאה מצבי בלבול מעטו ותשומת הלב התמקדה יותר במדריך.

חשיבות האימון

יצירת קשב ראשוני. תפיסת תשומת הלב הראשונית מין הילד בטווח הגילאים 3-5 הוא: הכרת דמות המוביל, כלומר המדריך {המאמן}.

יצירת דמות המוביל מותנית הרבה בדרך גישתו של המדריך, הסבלנות הראשונית שלו להכיר כל ילד/ה, להקנות להם ביטחון לדבר, להפגין תנועתיות כמו כן להיות סבלני לאי שיתוף פעולה ראשוני מאחר וישנם ילדים פעילים פחות, פעילים יותר גם הפיתוח המוטורי קוגניטיבי שונה אצל כל אחד מהם וכן תגובות הקשורות לקואורדינציה ותאום בין יד לרגל.

סבלנותו של המדריך היא ביכולתו להדגים מס' פעמים ומארבעה כיוונים ולעיתים תוך כדי תנועת יחד עם התלמידים.

הדגש הראשוני באימון הוא דווקא על הכרת גופינו ולפיכך האימון מתחיל דווקא מ 5 דקות של הרפיה.

תנוחת הרפיה על הגב - התלמידים שוכבים על הגב (אם אפשר על מזרונית, אבל אפשר גם על הרצפה), הרגליים בפישוק קל. הידיים מונחות על הרצפה בצידי הגוף, כשכפות הידיים רפויות ופונות כלפי מעלה. שוכבים כך מספר דקות ונושמים לאט ועמוק. 

הרפיה בישיבה - יושבים כשכפות הרגליים כפופות אל החזה, הראש על הברכיים, הידיים מחבקות את הרגליים. 

הרפיה בעמידה - עומדים בפיסוק קל, כשכפות הרגליים מקבילות. מכופפים את הברכיים ו"תולים" את הגוף כלפי מטה. הידיים תלויות חופשיות באוויר, הראש שמוט, הגב משוחרר. אפשר להניע את הגוף בעדינות רבה מצד לצד מבלי לאבד את שיווי- המשקל.

התווית הג'מבורי

למעשה הג'ימבורי הוא מפגש חוויתי ותוסס עם עולם התנועה. משחקי תנועה בשילוב אביזרים, שיווי משקל, מטפחות, מצנח וכו'. פיתוח קואורדינציה, שיווי משקל, יציבה יציבה נכונה, מוטוריקה גסה ועדינה. שימת דגש על יצירתיות, תנועתיות, פיתוח הדמיון, החושים והתנועה במרחב.

מפגשים קבועים בדרך כלל פעם עד פעמיים בשבוע.

התפתחות מוטורית:

ההתפתחות המוטורית בילדים היא לא אחידה והיא מתחלקת לשני אופנים:

מוטוריקה גסה, הקשורה לשרירים גדולים ולתנועות גדולות.
מוטוריקה עדינה קשורה לשרירם קטנים ולתנועות עדינות יותר.

מוטוריקה גסה - בגיל שנתיים ושלושה חודשים עד גיל שלוש, הפעוט מתפתח ומתקדם בכל המיומנות של התנועה הגדולה.

שרירים גדולים מסוימים תורמים ליכולתו של הפעוט להפעיל את הרגליים באופנים הבאים:

1. עלייה וירידה במדרגות
2. טיפוס על רהיטים
3. עמידה על קצוות האצבעות
4. בעיטה בכדור אבל בדרך כלל לצד

הפעלת הידיים באופנים הבאים:

1. בונה מגדל מקוביות גבוה יותר

2. מחזיק חפצים מבלי להפילם

3. מחקה מחיאות כפיים ותנועות ידיים אחרות

מוטוריקה עדינה - בגיל שנתיים ושלושה חודשים עד גיל שלוש מתבטאת יותר בעבודת ידיים, בחפצים קטנים שמצריכים יותר תשומת לב. 

מעבר למתכונת הנוכחית של 3 החודשים הראשונים, המשך האימון מושתת על יכולת הבנת התלמיד לעמוד בביצוע טכניקות הבסיס והמשמעת לציית להוראות המדריך. לאחר מכן ניתן לשלב את טכניקות הבסיס הללו בטכניקות נוספות מורכבות יותר אך בעלות אותו קו מוטורי.

חשוב מאוד לזכור כי הרעיון העיקרי מאחרי "ג'ימבו-טף" הוא ליצור כימיה אבהית משהו, על מנת לתת לילד בגילאי 3 עד חמש בסיס יצוק טוב להתבטא פיסית, לא לפחוד ולהרגיש בטחון מספיק כדי להשתתף במשחקים פשוטים כגון תופסת ומורכבים אף יותר בהמשך.

על המדריך לתפוס את תשומת ליבם של הגיל הרך הזה , על ידי גירוי ויזואלי , הן בביצוע הדגמות בעצמו והן בשיתוף אלמנטים הקיימים בסביבת האימון, כדור משחק, חישוקים ועוד.

הקניית המשמעת היא תכונה אשר יש להטמיע בילידים בהדרגה ואף קשה יותר המשימה בעקבות הרגישות והמופנמות הקיימת בגילאים הללו, לכן סבלנותו של המורה וגישתו הנכונה ליישום ההליכים, כפי שתוארו לעיל, יעזרו לו במהלך ההדרכה.

אני רואה בבניית תשתית הדרכה זו אבן פינה לבניית מודל יציב יותר של תלמידים אשר יוכשרו להיכנס לשיטת הנינג'צו.

אני מאחל לכם דרך צלחה